"רגל פה ורגל שם": המסע שלנו לאי של שפיות
- 24 במרץ
- זמן קריאה 2 דקות
התחושה שמשהו חייב להשתנות התחילה אצלנו הרבה לפני השביעי באוקטובר. עוד כשהאדמה הפוליטית והחברתית כאן החלה לרעוד, הבנו שזה הזמן שלנו לפעול. יובל היה זה שהניע את ההחלטה הוא יצא לחפש לנו מקום טוב להיות בו, עוגן של יציבות בתוך חוסר הוודאות.
הסתובבנו בעולם. בחנו את איטליה, את פורטוגל, את ברצלונה... חיפשנו את המקום שבו נוכל להגשים את המוטו שהפך למצפן שלנו": "רגל פה ורגל שם". הרצון להמשיך לחיות, לעבוד ולגדל ילדים בארץ, אבל לדעת שיש לנו עוד קרקע מוצקה, רגועה ואופטימית מעבר לים.
בסוף, יובל בחר ביוון, באגיוס ניקולאוס. אני זוכרת את הרגע שבו עמדנו לראשונה מול האגם. יובל הסתכל עליי ושנינו הבנו שזה המקום שמאפשר לנו לבנות את החלום היווני. הצבע המיוחד של המים שמתחלף בין כחול לטורקיז, השקט והרוגע שמאפשרים לקבל זריקת התחדשות זו תחושה שפתאום, אחרי חודשים של מתח, הכתפיים פשוט צונחות למטה.
אי אפשר שלא להתאהב במקום הזה; זו התמכרות של ממש. ה-DNA הקרוב ללב הישראלי, האוכל, האירוח, והקצב של ה"סיגה-סיגה" (לאט-לאט). הידיעה שאנחנו בונים שם משהו במו ידינו נותנת לנו את הכוח לחזור לכאן בכל פעם מחדש.
לגדל כאן ילדים, לדאוג לבן לוחם, ולנהל קריירה כיועצת לרשויות מקומיות בתוך המציאות המורכבת של 2026 אלו ימים שדורשים חוסן בלתי רגיל. הדרך שהתחלנו ליצור בכרתים היא התשובה שלנו לכל זה. היא לא בריחה, היא בנייה של עתיד.
אני אומרת זאת בלב מלא: בזכות העבודה ביוון אנחנו מצליחים להחזיק כאן מעמד. העשייה הברוכה הזו נותנת לנו אור גדול, אופטימיות ואנרגיה חיובית, שמאפשרים לנו להישאר מלאי תקווה גם בתוך הטלטלה.
היום, כשאני רואה את הריצוף החדש נפרס בדירות שלנו, אני רואה הרבה מעבר לקרמיקה; אני רואה את העוגן שלנו ואת הסיבה שאנחנו מצליחים לשמור על חיוך.
בסוף אפריל הקרוב, כשהדירות יימסרו לקהילת המשקיעים המדהימה שלנו, החלום יהפוך למציאות מוחשית. אני מלאה בהוקרה על הדרך הזו, שמאפשרת לנו לנשום עמוק גם פה וגם שם.
📢הזדמנות אחרונה לעונה הקרובה!
נותרו לנו שתי דירות אחרונות בהחלט. מי שרוצה ליהנות כבר מהקיץ הקרוב ולא לפספס את ההזדמנות האדירה הזו מוזמן ליצור איתנו קשר בהקדם בטלפון או בהודעה פרטית.📞
תגובות